קיום יחסי אישות של אִישׁ עם דֹּדָתוֹ, המכוון ספציפית לאשת אחי האב, נאסר כדי לשמור על כבודה מול סמכותו הטבעית של הבעל, וכן כדי לעקור מנהג קדום של ייבום אשת הדוד. על מעשה זה החוטאים חֶטְאָם יִשָּׂאוּ וייענשו בידי ה' בעונש כרת, שמשמעותו היא שעֲרִירִים יָמֻתוּ ויסיימו את חייהם בבדידות וללא המשכיות. קביעה זו מלמדת על מהות עונש הכרת בכל איסורי העריות, שאינו מתבטא רק בקיצור ימי החוטא אלא גם בהכרתת זרעו. כתוצאה מכך, אם לחוטא היו בנים קטנים בשעת המעשה הוא יקבור אותם בחייו, ואם טרם הוליד, הוא לא יזכה להעמיד צאצאים עד יום מותו.
ויקרא, פרק כ׳, פסוק כ׳
פרשת קדושים
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת־דֹּ֣דָת֔וֹ עֶרְוַ֥ת דֹּד֖וֹ גִּלָּ֑ה חֶטְאָ֥ם יִשָּׂ֖אוּ עֲרִירִ֥ים יָמֻֽתוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.