ויקרא, פרק כ׳, פסוק י״ט

איסור עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה חל על כל קשר של נישואין או יחסי אישות מזדמנים עם דודה, בין אם היא אחות מן האב ובין אם מן האם. הקדמת אחות האם לאחות האב מדגישה שגם היא אסורה באותה מידה, והבחירה בלשון אזהרה נועדה למנוע טעות שנישואין אלו מותרים למטרת הקמת זרע כפי שהיה מקובל בעבר. הנימוק לאיסור הוא כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה, כלומר קיימת ביניהם קרבת דם הדוקה, ומילים אלו אף מלמדות שהאיסור חל גם על מגע חלקי, דין המתרחב בנוסף למקרים של משכב בהמה. במקרה שהמעשה נעשה מתוך רצון משותף, נקבע כי שניהם עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ, שהוא ניסוח כללי המאגד בתוכו עונש כרת או מוות ערירי ללא בנים.