ויקרא, פרק כ׳, פסוק ח׳

קיום הציווי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם נועד לרומם את העם למעמד רוחני מיוחד, בין אם מדובר בהתרחקות מעריות ומעבודה זרה ובין אם בשקידה על לימוד התורה. הדגשת החוקים מלמדת שיש לקיים את כלל המצוות, גם אלו המובנות בשכל, מתוך הבנה שהן גזרות אלוהיות, תוך הפעלת מערכת ענישה קפדנית שנועדה להגן על החברה. התכלית העליונה מתבטאת בהכרזה אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, המבהירה כי הקדושה אינה מצב קבוע אלא תהליך מתמשך של היטהרות וחיבור לאל. קדושה זו מרחיקה את האדם מטומאה, מעלה אותו למדרגות רוחניות גבוהות ומבטיחה את טהרת הייחוס של העם כולו.