ויקרא, פרק כ׳, פסוק ב׳

פרשת קדושים

Leviticus 20:2Sefaria

וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃

העונש על פולחן המולך פותח את רשימת העונשים בשל השילוב של עבודה זרה, כפירה בה' ואכזריות, ולכן הפנייה היא במילה תאמר, כדי להסביר את ההיגיון או להזהיר מפני מעשה כה חריג ונוגד את הטבע. החוק חל על כל יושבי הארץ, כל איש איש ומן הגר, וקובע כי מי אשר יתן מזרעו למלך, בין בהעברה סמלית באש ובין בשריפת הילד חיים, דינו מות יומת בידי בית הדין. עם זאת, עונש ארצי זה חל רק על מי שהקריב מקצת מזרעו, בעוד שמי שהקריב את כל ילדיו עוונו כה כבד שאין לו כפרה אנושית ודינו מסור לשמיים. כאשר בית הדין חלש, או מתוך קנאות לסילוק החוטא המסכן את הכלל, מחויב עם הארץ כולו להתערב בביצוע גזר הדין. הציבור ירגמהו באבן אחת גדולה, בין כדי להמיתו במהירות ולמעט בצערו, ובין כסמל להתקוממות האדמה המסרבת לשאת עליה אדם כה מושחת.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.