מלאכי, פרק א׳, פסוק ד׳

Malachi 1:4Sefaria

כִּי־תֹאמַ֨ר אֱד֜וֹם רֻשַּׁ֗שְׁנוּ וְנָשׁוּב֙ וְנִבְנֶ֣ה חֳרָב֔וֹת כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הֵ֥מָּה יִבְנ֖וּ וַאֲנִ֣י אֶהֱר֑וֹס וְקָרְא֤וּ לָהֶם֙ גְּב֣וּל רִשְׁעָ֔ה וְהָעָ֛ם אֲשֶׁר־זָעַ֥ם יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃

אדום מסרבת להכיר בכך שחורבנה הוא עונש אלוהי, ומצהירה ביהירות כִּי־תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, כלומר ירדנו לעוני ונהרסנו, אך המזל ישתנה וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת בעזרת העושר שביזזנו מישראל. על אשליה זו מגיבה הנבואה בהכרזה כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס, כדי להוכיח שהחורבן אינו מקרי אלא נובע מהתערבות אלוהית פעילה. כתוצאה מכישלון השיקום, יכירו כל העמים בכך שארצם של האדומים תישאר מקוללת לעד וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, מחוז של רוע. הריסות אלו ישמשו עדות נצחית להיותם וְהָעָם אֲשֶׁר־זָעַם ה' עַד־עוֹלָם, אומה שה' כועס עליה לנצח בשל אכזריותה ההיסטורית ושמחתה לאיד בחורבן ירושלים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.