דחייתו של עשו נובעת ממעשיו הרעים ומכך ששמח לאיד בעת חורבן ישראל, ולכן מצהיר ה' וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. בניגוד לישראל שזוכים לאהבה נצחית בזכות מעשיהם ועתידים לשוב מגלותם, עשו נדחק אל הר שעיר הנחות וארצו חרבה לעד. כהוכחה ליחס זה נאמר וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ, שכן לאחר שהאדומים הוגלו על ידי נבוכדנצר, ארצם לעולם לא תיושב מחדש. תחת בני אדם, הארץ תהפוך למדור לְתַנּוֹת מִדְבָּר, כלומר שטח שומם המשמש מעון לחיות בר כמו תנים או לנחשי מדבר.
מלאכי, פרק א׳, פסוק ג׳
וְאֶת־עֵשָׂ֖ו שָׂנֵ֑אתִי וָאָשִׂ֤ים אֶת־הָרָיו֙ שְׁמָמָ֔ה וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְתַנּ֥וֹת מִדְבָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.