מלאכי, פרק א׳, פסוק י׳

ה' מעדיף ששערי המקדש יינעלו לחלוטין מאשר שתתקיים בו עבודת קודש מושחתת, ומביע משאלה מִי גַם־בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם כדי לעצור את הבאת הקרבנות הבזויים, או משום שאין בנמצא אדם צדיק שראוי להשאירן פתוחות עבורו. הוא קורא לכוהנים וְלֹא־תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם, כלומר לחדול מלהבעיר אש ללא תועלת על המזבח שכן הקרבנות נדחים, ויש המפרשים זאת כביקורת על רדיפת הבצע שלהם, שכן אינם מוכנים לעשות פעולות פשוטות במקדש ללא תשלום. לבסוף מבהיר ה' כי אֵין־לִי חֵפֶץ בָּכֶם, כלומר אין לו רצון במקריבים עצמם בשל מעשיהם הרעים. משום כך וּמִנְחָה לֹא־אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם, שכן כל קרבן המובא כדורון נדחה לחלוטין כאשר הוא מגיע מידיים פושעות.