הנביא פונה אל הכהנים וקורא להם חַלּוּ־נָא פְנֵי־אֵל, כלומר להתפלל ולהתחנן, וִֽיחׇנֵּנוּ, כדי לבקש חנינה וברכה תוך הזדהות עם צער העם. ואולם, קריאה זו נאמרת לרוב כתוכחה אירונית, שכן מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת, כלומר הכהנים עצמם הביאו את הקורבנות הפגומים והם האחראים הישירים לצרה. משום כך הנביא שואל הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, הרי ה' אינו עושה משוא פנים ולא יקבל תפילה ממי שגרמו לקלקול. מנגד, יש המפרשים זאת כקריאה כנה לתשובה, המדריכה את הכהנים להשתמש כעת בכוח התפילה במקום בקורבנות, בתקווה שה' בכל זאת ירחם.
מלאכי, פרק א׳, פסוק ט׳
וְעַתָּ֛ה חַלּוּ־נָ֥א פְנֵי־אֵ֖ל וִֽיחׇנֵּ֑נוּ מִיֶּדְכֶם֙ הָ֣יְתָה זֹּ֔את הֲיִשָּׂ֤א מִכֶּם֙ פָּנִ֔ים אָמַ֖ר יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.