תארו לעצמכם שמישהו עושה משהו לא בסדר, ואז מיד מבקש שיוותרו לו ויעשו לו טובה מיוחדת. זה קצת מוזר, נכון? באופן רגיל, התפקיד החשוב של הכהנים בבית המקדש הוא לעמוד לפני ה' ולהתפלל על עם ישראל כשיש צרה. אבל כאן, הנביא פונה אל הכהנים ומבקר אותם, כי הם אלה שהתנהגו לא נכון והביאו למזבח קורבנות פגומים.
הנביא שואל אותם בפליאה: האם עכשיו אתם באמת הולכים לבקש רחמים? הוא אומר להם חַלּוּ, שפירושו להתפלל ולהתחנן, ומוסיף את המילה וִיחָנֵנוּ, שהיא בקשה שה' ירחם ויעניק ברכה. הנביא בעצם אומר להם: איך אתם יכולים להיות אלה שמתפללים בשביל כולם, כשהמילים מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת מזכירות לכם שאתם בעצמכם גרמתם לבעיה הזאת בגלל המעשים שלכם?
לכן, הנביא שואל אותם הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, כלומר, האם נראה לכם שה' ייתן לכם יחס מיוחד ויקבל את התפילה שלכם? הרי ה' לא מעדיף אף אחד סתם כך, ואי אפשר לבקש ממנו שיוותר לכם ויתעלם מהמעשים שעשיתם בבית המקדש.