שמתם לב פעם להבדל שבין האופן שבו אנחנו מתנהגים לאנשים שאנחנו אוהבים, לבין האופן שבו אנחנו מתנהגים לאנשים שאנחנו קצת חוששים מהם? דרך העולם היא שכל בן מכבד את האב שלו מתוך אהבה גדולה ורצון לשמח אותו. לעומת זאת, עבד מקשיב לאדונים שלו מתוך פחד ויראה. ה' פונה לעם ישראל, שנקראים גם הבנים שלו וגם העבדים שלו, ומציג בפניהם שאלה נוקבת: אם אני אבא שלכם, איפה הכבוד והאהבה שאתם צריכים להראות לי? ואם אני האדון שלכם ואתם לא מרגישים אהבה, איפה לפחות היראה והפחד שלכם ממני?
הדברים החשובים האלו לא מופנים לכולם, אלא בעיקר אל הכוהנים. הכוהנים היו המנהיגים של העם והאנשים הכי קרובים לה'. התפקיד שלהם היה ללמד את כולם איך להתנהג נכון ולשמור על הקדושה, אבל במקום לעשות את זה, הם נתנו לעם להביא לבית המקדש קרבנות בזויים ולא מכובדים. ה' יודע בדיוק איך הם יגיבו לתוכחה שלו. במקום לבקש סליחה, הם עתידים להיתמם ולשאול במה בזינו, כלומר, איך בדיוק זלזלנו בך? הכוהנים כל כך התרגלו למעשים הלא טובים שלהם, שהם אפילו לא מבינים איפה הם טעו, וממשיכים לחשוב שהכול בסדר.