תחשבו על רגע שבו אתם מכינים מתנה לאדם שאתם מאוד מכבדים. ברור שתבחרו את הדבר הכי יפה, שלם וטוב שיש לכם. אבל מה קורה כשמישהו מביא מתנה פגומה, ועוד עושה את עצמו כאילו הוא לא מבין מה לא בסדר? הנביא מספר לנו על ויכוח בין ה' לבין הכהנים שעבדו בבית המקדש. הכהנים זלזלו בעבודה החשובה שלהם, וכשה' כעס עליהם, הם התנהגו כאילו הם לא מבינים על מה הוא מדבר.
ה' אומר להם שהם מגישים, כלומר מקריבים, לחם שהוא מגֹאל. המילה לחם כאן היא לא הלחם הרגיל שאנחנו אוכלים, אלא מילה שמתארת את כל הקרבנות שעולים על המזבח. והמילה מגואל פירושה משהו מלוכלך, טמא או לא ראוי. הכהנים מיתממים ושואלים במה גאלנוך, כלומר, במה לכלכנו או זלזלנו בך? ה' מסביר להם שהם פשוט מתייחסים אל שלחן ה', שזה בעצם המזבח שעליו מסדרים את הקרבנות ממש כמו שמסדרים אוכל על שולחן, כאל משהו שלא צריך לכבד. במקום להביא את הקרבנות הכי טובים ובריאים, הם הביאו בעלי חיים עיוורים, חולים או צולעים. בלב שלהם הם לא באמת העריכו את המזבח, ולכן הם הרגישו שזה בסדר להביא לה' משהו פגום ולא מושלם.