מיכה, פרק א׳, פסוק י״ד

בעקבות חטאי העם, ממלכת יהודה מאבדת את שליטתה בערי הארץ ונאלצת לחפש משענת פוליטית. לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים, הממלכה תיאלץ לשלוח מתנות ומסים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת, כלומר אל הפלשתים שכבשו בחזרה את גת שהייתה בעבר ירושת ישראל, או לחלופין תמסור ערים כדי להציל עיר מבצר סמוכה. במקביל, בָּתֵּי אַכְזִיב יהפכו לְאַכְזָב, מקור לאכזבה ומשענת רעועה בעת מפלה בדומה למעיין שיבש. אכזבה זו תפגע לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, בין אם הכוונה למלכי יהודה שהעיר מרדה בהם, ובין אם העיר נמסרה למלך ישראל בניסיון נואש וכושל לזכות בעזרתו הצבאית.