ה' משנה את הנהגתו ועובר ממידת הרחמים למידת הדין, מהלך המבטא גם את התרחקותו מהעם עקב פשעיהם. תמורה זו מתוארת בכך שיְהֹוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ שבשמיים כדי לפעול בהשגחה ישירה ולהטיל גזירות קשות. בעקבות זאת הוא וְיָרַד וְדָרַךְ, בתיאור סמלי של רמיסה הממחיש את החורבן והצרות העצומות שיבואו על הארץ. הענישה מכוונת עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, כלומר על המקומות הגבוהים, כדי להפגין שליטה בטבע ובעיקר כדי להשפיל ולהכניע עד עפר את המלכים, השרים והאנשים היהירים.
מיכה, פרק א׳, פסוק ג׳
כִּֽי־הִנֵּ֥ה יְהֹוָ֖ה יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֑וֹ וְיָרַ֥ד וְדָרַ֖ךְ עַל־[בָּ֥מֳתֵי] (במותי) אָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.