מיכה, פרק א׳, פסוק י״א

תושבי העיר שפיר נשלחים לגלות כשהם חשופים ומושפלים, וכך מתקיים בהם עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת, כאשר שמה של העיר המסמל יופי מתחלף בבושה של גילוי ערווה. במקביל, תושבי העיר השכנה צאנן הסתגרו בייאושם ובאנוכיותם, ולכן לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן להשתתף בצער של מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל, בין אם מדובר בעיר סמוכה שגלתה לפניהם ובין אם אלו הבתים הסמוכים לחומתם שנפגעו באכזריות. כעונש על ניכור זה או כתוצאה מהמצור הממושך, האויב יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ וישלול את עמידתם הבטוחה של התושבים שישלחו לנדוד, או שייקח את רכושם כגמול על זמן עמידתו והמתנתו סביב העיר.