הנביא מדריך את העם כיצד לנהוג באבלם על החורבן הקרב, וקורא בְּגַת אַל־תַּגִּידוּ וכן בָּכוֹ אַל־תִּבְכּוּ כדי שהפלשתים לא ישמחו לאידם או ינצלו את חולשתם למרד, ואולי משום שעוצמת הכאב מחייבת אבל חרישי. לעומת זאת, בעיר הבנימינית המרוחקת בְּבֵית לְעַפְרָה ניתן להתאבל בגלוי בכל בית, או לקונן על הבתים שנותרו שוממים. הנביא מצווה את התושבים עָפָר הִתְפַּלָּשִׁי, כלומר להתגלגל ולהתלכלך בעפר כאות אבלות, תוך משחק מילים מצלולי עם שם העיר. בעוד שהקריאה לתושבים היא בלשון ציווי, המילה הכתובה בפסוק היא התפלשתי בגוף ראשון, המבטאת את צערו האישי של הנביא המתגלגל בעפר בעצמו.
מיכה, פרק א׳, פסוק י׳
בְּגַת֙ אַל־תַּגִּ֔ידוּ בָּכ֖וֹ אַל־תִּבְכּ֑וּ בְּבֵ֣ית לְעַפְרָ֔ה עָפָ֖ר (התפלשתי) [הִתְפַּלָּֽשִׁי]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.