מיכה, פרק א׳, פסוק י״א

יצא לכם פעם לראות חבר עצוב ולרצות מיד לעזור לו? בדרך כלל, חברים טובים עומדים אחד לצד השני בזמנים קשים. הנביא מיכה עצוב מאוד על מה שעומד לקרות לערי יהודה, והוא משתמש בשמות של הערים כדי להסביר את העתיד שלהן. הוא פונה אל העיר שפיר ואומר עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה־בֹשֶׁת. השם שפיר מזכיר את המילה יופי, אבל לצערנו, במקום להישאר יפים וגאים, תושבי העיר יצטרכו לעזוב את בתיהם וללכת לגלות בבושה גדולה. לאחר מכן, הנביא מספר על שתי ערים שכנות ואומר לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל. כאשר תושבי העיר בית האצל נאלצו לעזוב את בתיהם בבכי, תושבי העיר הסמוכה צאנן לא יצאו לנחם אותם. הם נשארו סגורים בבתים שלהם מתוך פחד ודאגו רק לעצמם. בגלל ההתנהגות הזו, הנביא אומר להם יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ. מכיוון שהם רק עמדו במקומם ולא עזרו לאחים שלהם, האויב ייקח מהם את המקום הבטוח שבו הם עומדים, וגם הם יאבדו את בתיהם וייאלצו לנדוד.