קרה לכם פעם שהסתכלתם על מישהו גדול או מפורסם, ופשוט עשיתם בדיוק מה שהוא עשה? הנביא מיכה מסביר לעם שהצרות והעונשים שעומדים להגיע לא קורים סתם כך, אלא הם תוצאה ישירה של המעשים שלהם. הוא מסביר שהכל קורה בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב וגם וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל, כלומר בגלל החטאים והמעשים הלא טובים של העם.
אבל מי אשם בזה במיוחד? הנביא שואל מִי־פֶשַׁע יַעֲקֹב, כלומר מי התחיל את הפשע? המילה מִי מתייחסת לאנשים, והנביא בעצם שואל: מי הם האנשים שהמציאו את החטאים האלה וגרמו לכולם לטעות? התשובה שלו היא שֹׁמְרוֹן. שומרון הייתה עיר הבירה של ממלכת ישראל. המלכים והמנהיגים שישבו בה התחילו לעבוד עבודה זרה, והמוני העם פשוט הלכו אחריהם בעיניים עצומות.
ומה קרה בממלכת יהודה? הנביא ממשיך ושואל מי אשם בבָּמוֹת יְהוּדָה, והתשובה היא עיר הבירה יְרוּשָׁלִָם. הבָּמוֹת היו מזבחות שנבנו מחוץ לבית המקדש, דבר שהיה אסור לעשות. למרות שבית המקדש היה ממש בתוכה, המלכים שישבו בירושלים לא הרסו את הבמות האלה ולא עצרו את החטא. בגלל שהם שתקו ונתנו לזה לקרות, שאר הערים למדו מהם והתחילו לבנות במות בעצמן. מכאן אנחנו לומדים כמה אחריות יש למנהיגים, כי כולם מסתכלים עליהם ולומדים מהם איך להתנהג.