תארו לעצמכם שאתם עומדים לפני קהל ענק וצריכים למסור הודעה חשובה מאוד שכולם חייבים לשמוע. כך בדיוק מרגיש הנביא. הוא פותח בקריאה גדולה ומבקש מכולם להקשיב לאזהרה שלו. כשהוא קורא עַמִּים, הוא לא מתכוון לאומות אחרות בעולם, אלא לשבטי ישראל, כי כל שבט הוא גדול וחשוב ונחשב ממש כמו עם בפני עצמו. מיד אחר כך הנביא פונה אל האֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, כלומר לארץ ישראל ולכל האנשים שממלאים אותה וחיים בה. הנביא רוצה שהם ידעו שהוא עושה את התפקיד שלו נאמנה, ולכן הוא אומר שה' בכבודו ובעצמו יהיה לְעֵד. ה' צופה בהם ומשמש כעדות לכך שהנביא באמת מילא את השליחות שלו והזהיר את העם מראש, והוא עושה זאת מֵהֵיכַל קׇדְשׁוֹ, כלומר מהשמיים הגבוהים, משם הוא מביט על כולם.
מיכה, פרק א׳, פסוק ב׳
שִׁמְעוּ֙ עַמִּ֣ים כֻּלָּ֔ם הַקְשִׁ֖יבִי אֶ֣רֶץ וּמְלֹאָ֑הּ וִיהִי֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֤ה בָּכֶם֙ לְעֵ֔ד אֲדֹנָ֖י מֵהֵיכַ֥ל קׇדְשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.