לאחרונה, וְאֶתְמוּל, החלו בני עַמִּי לקום איש על אחיו ולשדוד אותם, וכך הופכים הם לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם. כאשר העושקים ניצבים מִמּוּל לאדם לבוש בבגד, שַׂלְמָה, הם מסירים ממנו, תַּפְשִׁטוּן, את לבושו היקר והמהודר, אֶדֶר. הם אורבים לאנשים תמימים ההולכים בדרכם ללא חשש, מֵעֹבְרִים בֶּטַח, וגוזלים אותם עד שהם נותרים כפליטים שבורים שחזרו מתבוסה, שׁוּבֵי מִלְחָמָה. מנגד, ייתכן שהכתוב מתאר את עונשם של העם על חטאיהם, כאשר דבר ה' קם נגדם כאויב. במצב זה של חרדה עמוקה, הם ממהרים להפשיט מעליהם את בגדיהם הכבדים כדי להימלט, ואף מדמיינים שעוברי אורח שלווים הם צבא אויב אכזר השב מניצחון.
מיכה, פרק ב׳, פסוק ח׳
וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.