יצא לכם פעם לנסות להסביר משהו חשוב למישהו, אבל הוא פשוט לא רצה להקשיב, עד שהרגשתם שאתם ממש מדברים אל הקירות? תארו לעצמכם משפט היסטורי וגדול שבו ה' מזמין את עם ישראל לדיון. ה' רוצה להוכיח לעם שהוא תמיד רוצה רק בטובתם, ואם קרו להם דברים לא נעימים, זה קרה בגלל המעשים שלהם ולא בגלל שהוא שינה את דעתו עליהם.
הנביא פונה אל העם במילה נא, שפירושה עכשיו, והיא גם משמשת כמילת בקשה ותחינה מכל הלב שיקשיבו לו. הוא משתמש במילה קום כדי לזרז אותם, ומסביר שיש כאן ריב, כלומר ויכוח.
אבל מי מקשיב לוויכוח הזה? מכיוון שמנהיגי העם סירבו להקשיב לאזהרות הקודמות, ה' בוחר בטבע עצמו להיות סוג של שופט או עד. הנביא מצטווה לדבר את ההרים, כלומר אל ההרים. ה' מבקש ממנו לצעוק את דבריו בקול כל כך חזק וגדול, עד שאפילו ההרים הגבוהים והגבעות, שהן המקומות הנמוכים יותר שמסביב להרים, ישמעו את הוויכוח.