מיכה, פרק ו׳, פסוק ה׳

יצא לכם פעם להרגיש שמישהו שומר עליכם ודואג לכם, גם כשאולי עשיתם טעויות? זה בדיוק מה שה' מבקש מעם ישראל לזכור. הוא פונה אליהם ומזכיר להם את כל החסדים וההגנה שהעניק להם לאורך ההיסטוריה, כדי להראות כמה הוא אוהב אותם. בהתחלה הוא מבקש שיזכרו מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. העצה והתכנית של בלק הייתה להשמיד את עם ישראל לגמרי, והוא רצה שבלעם יקלל אותם בדיוק ברגע שבו ה' אולי יכעס עליהם. אבל וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר? המילה עָנָה פירושה תשובה. בלעם ענה לבלק שהוא פשוט לא יכול לקלל את העם, כי ה' בכלל לא כעס עליהם באותם ימים. במקום לכעוס, ה' היה מלא ברחמים, ביטל את כל הקסמים, והכריח את בלעם לברך את ישראל. הברכות האלו נועדו להוסיף כבוד לעם ישראל ולהפחיד את האויבים שלהם. לאחר מכן, הזיכרון עובר לתקופה שמִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל. כשבלעם ראה שהוא לא מצליח לקלל, הוא הציע לבלק להכשיל את בני ישראל ולגרום להם לעשות מעשים רעים ולהתפלל לפסלים במקום שנקרא שיטים. למרות שעם ישראל עשה טעות חמורה ממש רגע לפני הכניסה לארץ, ה' ריחם עליהם מאוד. הוא העניש רק את מי שחטא, סלח לשאר העם והמשיך לשמור עליהם. ה' לא עזב את העם עד שהביא אותם אל הַגִּלְגָּל, התחנה הראשונה בתוך ארץ ישראל. בדרך הוא עשה להם נסים עצומים, כמו קריעת נהר הירדן כדי שיוכלו לעבור ביבשה. כל רצף האירועים הזה קרה לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'. ה' רוצה שהעם ידע ויכיר את הטוב והחסד שלו. הוא תמיד מתנהג איתנו ברחמים, מציל אותנו מאויבים מבחוץ שמנסים לפגוע בנו, וגם שומר עלינו וסולח לנו כשאנחנו חלשים וטועים.