מיכה, פרק ז׳, פסוק י״ז

לעתיד לבוא יחוו האומות שהצרו לישראל מפלה מוחלטת, וישתחוו אפיים ארצה עד אשר יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ מתוך תבוסה בשדה הקרב, או כעונש על שהרעו לישראל בדומה לקללת הנחש הקדמוני. שפלותם תהיה כה עמוקה עד שיידמו כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ, אותם רמשים ותולעים הנגררים על גחונם ואינם מסוגלים כלל להתרומם. מתוך חרדה הם יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם, כלומר יזדעזעו ויאבדו יציבות בתוך עריהם הבצורות שבהן יסתגרו, או שירעדו מפחד הנקמה על בתי הכלא שבהם עינו בעבר את ישראל. לבסוף החרדה תוביל להכרה רוחנית, כאשר אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ מסכנה עצומה מתוך הבנה שאין כוח זולתו, ובמקביל וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ ביראה מוחשית כלפי עם ישראל מתוך ההבנה שה' נמצא עמו.