האדם הנחשב לטוֹבָם, הטוב וההגון ביותר בחברה, נמשל כְּחֵדֶק, שהוא צמח קוצני ומכאיב, והאדם היָשָׁר שבהם פוגע וגרוע יותר מִמְּסוּכָה, שהיא גדר עשויה קוצים וענפים יבשים. במציאות מושחתת זו, מנהיגים ושופטים מכאיבים ודורשים שוחד מכל מי שבא עמם במגע, והם נחשבים לישרים רק ביחס לדורם המעוות והמסובך. ביוֹם מְצַפֶּיךָ, היום שבו ייחלו לטובה או היום שעליו התריעו נביאי האמת, דווקא אז פְּקֻדָּתְךָ בָאָה ועונש החטאים מגיע. בשל כך, עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם, ומהומה, בלבול ואובדן דרך יכו בעם כולו ובמנהיגיו, שייוותרו ללא איש לגזול ממנו.
מיכה, פרק ז׳, פסוק ד׳
טוֹבָ֣ם כְּחֵ֔דֶק יָשָׁ֖ר מִמְּסוּכָ֑ה י֤וֹם מְצַפֶּ֙יךָ֙ פְּקֻדָּתְךָ֣ בָ֔אָה עַתָּ֥ה תִהְיֶ֖ה מְבוּכָתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.