מיכה, פרק ז׳, פסוק ה׳

קרה לכם פעם שהיה לכם סוד ממש חשוב, והתלבטתם אם לגלות אותו למישהו כי חששתם שהוא יספר לאחרים? הנביא מיכה חי בתקופה קשה שבה קרה דבר דומה, אבל בצורה הרבה יותר רחבה. אנשים הפסיקו להיות ישרים, והאמון ביניהם פשוט נעלם. המצב היה כל כך מבלבל, עד שאדם הרגיש לגמרי לבד ופחד לסמוך אפילו על האנשים הכי קרובים אליו. הנביא מזהיר שלא כדאי להאמין ברֵעַ, כלומר בחבר טוב וקרוב שפעם היה אפשר לסמוך על האהבה והנאמנות שלו. בנוסף, הוא אומר שאסור לבטוח באַלּוּף, שזה מנהיג או שר חשוב. בעבר מנהיגים היו מקיימים את ההבטחות שלהם, אבל באותו דור אי אפשר היה לסמוך עליהם. חוסר האמון הגיע אפילו לתוך הבית פנימה. הנביא ממליץ לאדם להיזהר אפילו ממִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, שזו אשתו. הוא מסביר שעדיף לא לגלות לה סודות חשובים, כי יש חשש שהיא תספר אותם לאנשים אחרים. בגלל כל המצב החברתי העצוב הזה, ההמלצה הכי טובה היא לשמור על פִּתְחֵי־פִיךָ, כלומר לשמור היטב על השפתיים ולחשוב טוב טוב על כל מילה שיוצאת מהפה.