קרה לכם פעם שהבנתם שעשיתם משהו לא בסדר, והסכמתם לקבל את התוצאה כי ידעתם שזה מגיע לכם? הנביא מדבר בשם עם ישראל שנמצא בגלות רחוק מהארץ. העם מבין שהצרות שלו לא קורות סתם, אלא בגלל המעשים שלו. לכן העם אומר זַעַף ה׳ אֶשָּׂא, כלומר: אני אסבול ואקבל על עצמי את הכעס של ה׳, כִּי חָטָאתִי לוֹ. עם ישראל מבין שהקושי הזה נועד לנקות אותו מהחטאים כדי שיוכל להיגאל. אבל התקופה הקשה הזו לא תישאר לתמיד. העם מחכה לרגע שבו ה׳ יפסיק לכעוס עליו, עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי. כשתגיע שעת הגאולה, ה׳ יתחיל להילחם את המלחמה של עם ישראל נגד העמים האחרים שהציקו לו, ויעשה משפט צדק. בסוף התהליך הזה, ה׳ יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר מתוך החושך והעצבות של הגלות. אז העם אומר אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ, כלומר, כולנו נראה את הישועה הגדולה ואת המשפט הצודק שה׳ עושה כשהוא מציל אותנו.
מיכה, פרק ז׳, פסוק ט׳
זַ֤עַף יְהֹוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.