חשבתם פעם למה לפעמים אנחנו מבקשים מההורים משהו בגלל שהם כבר הבטיחו לנו בעבר, ולפעמים פשוט כי אנחנו מקווים שהם יעשו לנו טובה?
בסוף הספר, הנביא מיכה מתפלל אל ה' ומבקש ממנו לקיים את ההבטחות הטובות שהבטיח לעם ישראל לפני המון שנים. הוא מזכיר את האבות שלנו, אבל משתמש במילים שונות לכל אחד. הנביא מבקש מה' לעשות חֶסֶד עם אברהם, כי כשה' הבטיח לאברהם לתת לו ולמשפחתו את ארץ ישראל, זו הייתה מתנה של אהבה וטובה, בלי שה' היה חייב לעשות זאת. אבל כשה' מקיים את אותה הבטחה בדיוק לנכד שלו, יעקב, זה כבר נקרא אֱמֶת. למה? כי ה' פשוט עומד במילה שלו ומקיים באמת את מה שהוא כבר הבטיח לסבא אברהם.
אולי שמתם לב שיצחק לא מוזכר בהתחלה יחד עם אברהם ויעקב. הסיבה היא שאברהם היה הראשון שהתחיל להאמין בה', ויעקב הוא האבא שכל הילדים שלו הפכו לעם ישראל. אבל אל תדאגו, יצחק לא נשכח! כשהנביא אומר אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, הוא מתכוון לכל שלושת האבות יחד. המילים מִימֵי קֶדֶם מזכירות את הימים הרחוקים של פעם שבהם ה' נשבע לברך אותנו, במיוחד בזכות המעשה של עקידת יצחק. התפילה הזו בעצם מבקשת מה' לזכור את כל האהבה וההבטחות של פעם, ולהמשיך לעזור, להוציא אותנו מהגלות ולשמור עלינו גם היום.