יצא לכם פעם לראות נחל שמתמלא פתאום בזרם אדיר של מים ששוטפים כל מה שנמצא בדרכם? ה׳ הוא מחסה בטוח למי שמאמין בו, אבל כשהוא מחליט לעצור את הרשע בעולם, זה קורה בעוצמה רבה. המילים וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר מתארות זרם מים חזק ומהיר שלא ניתן לעצור. ה׳ ישלח כוח חזק כזה שישטוף את עיר האויב. ההבטחה היא שכָּלָה יַעֲשֶׂה, כלומר הסוף של עיר הרשע נינוה לא יקרה לאט לאט, אלא בפעם אחת ובאופן מוחלט. הזרם יהיה כל כך חזק עד שמְקוֹמָהּ של העיר יימחק לגמרי, ואף אחד לא יוכל בכלל לזהות שפעם גרו שם אנשים. ולגבי האויבים עצמם, אנשי אשור, וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף־חֹשֶׁךְ. החושך כאן הוא משל לצרה גדולה. ה׳ יגרום לכך שהצרה תרדוף אחריהם ממש כמו חושך, והם יברחו בבהלה אל מקום אפל בלי שיוכלו לראות את הדרך.
נחום, פרק א׳, פסוק ח׳
וּבְשֶׁ֣טֶף עֹבֵ֔ר כָּלָ֖ה יַעֲשֶׂ֣ה מְקוֹמָ֑הּ וְאֹיְבָ֖יו יְרַדֶּף־חֹֽשֶׁךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.