יצא לכם פעם לכתוב יומן אישי ולתעד בו את כל החוויות שלכם? ככה בדיוק מתחיל הספר שלנו. כאשר כתוב דִּבְרֵי נְחֶמְיָה, הכוונה היא שמעכשיו נחמיה בעצמו כותב את הדברים, ממש כמו ביומן. הסיפור שלו הוא בעצם המשך ישיר לספר עזרא, ולכן פעם הם אפילו נחשבו לספר אחד ארוך.
נחמיה מספר לנו מתי בדיוק קרו הדברים. הוא מציין שזה קרה בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵו של שְׁנַת עֶשְׂרִים. למה הכוונה בשנת עשרים? זוהי השנה העשרים למלכותו של מלך פרס, ארתחשסתא. אתם בטח שואלים את עצמכם למה שם המלך לא כתוב כאן במפורש. התשובה היא שזהו המשך רצוף לספר עזרא, ושם המלך כבר הוזכר שם. באותם ימים נהגו לספור את שנות המלכות החל מחודש תשרי, ולכן חודש כסלו היה ממש בתחילת אותה השנה.
נחמיה גם משתף אותנו איפה הוא נמצא, ואומר שהוא היה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. המילה הַבִּירָה מתארת עיר חזקה ומבוצרת, והכוונה היא לאזור המיוחד והשמור שבו עמד ארמון המלך.