נחמיה מציג דוגמה אישית של מנהיגות וויתור כלכלי כדי לפתור את המשבר החברתי. הוא מבהיר כי וְגַם־אֲנִי אַחַי וּנְעָרַי משמשים כנֹשִׁים, כלומר כמלווים ובעלי חוב לעם, ובכך מונע מהעשירים לטעון שהוא דורש את ביטול החובות רק משום שלו עצמו אין מה להפסיד. לאור הוויתור האישי שלו, הוא קורא לעשירים נַעַזְבָה־נָּא אֶת־הַמַּשָּׁא הַזֶּה ומבקש שימחלו גם הם על נטל ההלוואות. קריאה זו לוויתור מוחלט על תביעת החובות פועלת ברוח מצוות שמיטת כספים שבתורה.
נחמיה, פרק ה׳, פסוק י׳
וְגַם־אֲנִי֙ אַחַ֣י וּנְעָרַ֔י נֹשִׁ֥ים בָּהֶ֖ם כֶּ֣סֶף וְדָגָ֑ן נַֽעַזְבָה־נָּ֖א אֶת־הַמַּשָּׁ֥א הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.