נחמיה, פרק ה׳, פסוק ט״ז

מתוך מסירות מוחלטת לצורכי הציבור וויתור על רווח אישי, נחמיה מצהיר כי בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת הֶחֱזַקְתִּי, כלומר הוא תמך במפעל הבנייה באופן תדיר, השקיע בו את כל מרצו וזירז את הבונים. הוא ואחיו הכהנים שמרו על ניקיון כפיים ומעידים כי וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ, מתוך סירוב לנצל את מצוקת העם ולרכוש את אדמותיו בזול. הימנעות זו מרכישת קרקעות נבעה גם מכך שההתגייסות המלאה לא הותירה להם פנאי לעסקאות, או כוח אדם פנוי שיעבד את השדות. ההירתמות הטוטאלית הקיפה את כולם, ולכן וְכָל־נְעָרַי קְבוּצִים שָׁם עַל־הַמְּלָאכָה, שכן גם משרתיו של נחמיה רוכזו באתר הבנייה ועבדו בעצמם יחד עם שאר העם.