נחמיה, פרק ה׳, פסוק ט״ו

Nehemiah 5:15Sefaria

וְהַפַּחוֹת֩ הָרִאשֹׁנִ֨ים אֲשֶׁר־לְפָנַ֜י הִכְבִּ֣ידוּ עַל־הָעָ֗ם וַיִּקְח֨וּ מֵהֶ֜ם בְּלֶ֤חֶם וָיַ֙יִן֙ אַחַר֙ כֶּֽסֶף־שְׁקָלִ֣ים אַרְבָּעִ֔ים גַּ֥ם נַעֲרֵיהֶ֖ם שָׁלְט֣וּ עַל־הָעָ֑ם וַאֲנִי֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִי כֵ֔ן מִפְּנֵ֖י יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃

נחמיה מציג ניגוד בין מנהיגותו המוסרית לבין שחיתותם של הַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר לְפָנַי, אשר הִכְבִּידוּ עַל הָעָם באמצעות הטלת מסים כבדים ודרישת הוצאות מחיה. ניצול זה בא לידי ביטוי בכך שוַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים, כלומר מלבד מס כספי קבוע הם דרשו בנפרד גם מזון לצרכיהם, או לחלופין גבו את הסכום העצום הזה עבור ארוחה אחת בלבד. עושק זה התפשט אף למשרתים ולעוזרים, שכן גַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל הָעָם וניצלו את מעמדם כדי למשול בתושבים בכוח. מנגד, נחמיה מצהיר בכנות ובישירות על ניקיון כפיו באומרו וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים, שכן יראת ה' היא שמנעה ממנו לעשוק את הציבור.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.