בשיאו של המעמד, המנהיג מבצע פעולה סמלית ומוחשית כדי להמחיש את חומרת ההתחייבות המוסרית שקיבלו עליהם העם. האזהרה החמורה מלווה בשבועה פומבית, אך באופן מפתיע מסתיימת בשמחה גדולה ובהודיה של הציבור כולו.
הפעולה הפיזית מתוארת במילים גם חצני נערתי. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהמילה חצני מתייחסת לכנף הבגד. עם זאת, קיימות דעות נוספות באשר למשמעות המדויקת של המילה: יש המפרשים כי הכוונה היא לבגדים שמונחים על הזרוע [רלב"ג] או לזרוע עצמה [אבן עזרא], ויש הרואים בכך התייחסות לכיס הבגד [מלבי"ם]. גישה שונה מציעה כי משמעות הפעולה היא פשיטת החוצן והסרתו לחלוטין [ר' סעדיה גאון]. המילה נערתי מתארת תנועה חזקה שנועדה להפיל ולהסיר לגמרי את כל האבק או התוכן הנמצא בבגד [רלב"ג, מצודת ציון]. זהו מעשה סמלי הממחיש באופן ויזואלי כיצד הכל נופל ומתרוקן [שטיינזלץ].
מתוך פעולה זו נגזרת הקללה ככה ינער האלהים. הפרשנים מסכימים כי זהו משל חמור המכוון כלפי מי שיסרב לקיים את ההסכם ולמחול על החובות. הקללה חלה על מביתו ומיגיעו, כלומר על עושרו וקנייניו, כאשר חלק מהפרשנים מדגישים כי הפגיעה בביתו כוללת גם את בני משפחתו וילדיו, והפגיעה ביגיעו מתייחסת לעושר שנצבר בעמל רב [אבן עזרא, מצודת דוד].
התוצאה של עונש זה היא וככה יהיה נעור וריק, מצב שבו האדם מאבד את כל נכסיו ונותר חסר כל ומטולטל. קללה זו מבטאת חורבן מוחלט וקבוע. ממש כפי שהבגד או הכיס נוערו ונותרו ריקים, כך אותו אדם לא יזכה להצלחה לעולם, אפילו בניגוד לדרך הטבע, ויישאר מרוקן לנצח [מלבי"ם, מצודת דוד].
תגובת הקהל לאזהרה קשה זו היא ייחודית. בסוף הפסוק נאמר ויהללו את ה', ולמרות הקושי הכלכלי העצום שבוויתור על החובות והחזרת השדות הממושכנים, העם קיבל זאת בהסכמה מלאה ובשמחה. הפרשנים מסבירים כי העם שיבח את ה׳ על כך שנתן בלבם את הרצון הטוב לעשות חסד, ועל שזיכה אותם לקיים את מצוות הצדקה ולרחם על העניים ועל ילדיהם, כדי שיוכלו לחיות בכבוד [שטיינזלץ, מצודת דוד, חומת אנך]. קבלת המצווה בשמחה כה רבה מושווית לאדם המברך בהתלהבות את ברכת המצוות לפני קיום מצווה [מלבי"ם].