במדבר, פרק י״ב, פסוק י׳

הסתלקות השכינה, כאשר וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, נועדה להרחיק את הקדושה ממקום הטומאה, או לחלופין התרחשה מתוך רחמים כדי שה' לא יחזה בבושתה של מרים. מיד לאחר מכן, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, כעונש של מידה כנגד מידה על כך שיזמה את הדיבור נגד אשתו כהת העור של משה. וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל־מִרְיָם, לאחר שגם הוא לקה בצרעת אך נרפא מיד משום שרק הקשיב לדברים, מתוך תקווה שמבטו ירפא גם אותה. אולם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת, ולכן נאלץ אהרן לגשת לבדו אל משה כדי להתפלל לרפואתה המהירה ולהוכיח לעם שמדובר בעונש אלוהי נקודתי ולא במחלה משפחתית.