אהרן מתחנן בפני משה שיתפלל על מרים ומבקש שאַל־נָא תְהִי מצורעת הנחשבת כַּמֵּת, בשל טומאתה החמורה ובשרה הנרקב, ויש המפרשים זאת כאזהרה למשה שלא יעמוד מנגד באפס מעשה. הוא מדמה את מצבה לוולד מת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ, כדי להמחיש את הטרגדיה שבהרחקתה מהעם רגע לפני הכניסה לארץ. הכתוב אומנם שינה את הלשון מפאת כבוד ההורים, אך למעשה אהרן מזכיר למשה שמרים יצאה מאותו רחם שלהם, ולכן פגיעה בה שקולה להשחתת חצי מבשרו של משה עצמו. תחינה זו נובעת גם ממצוקה הלכתית, שכן אהרן פסול מלדון את נגעי קרוביו, ובהיעדר כהן אחר רק ה' יכול לטהרה. למרות הייאוש, מכיוון שהצרעת באה כעונש אלוהי ולא כפגם מולד, נותר פתח של תקווה לרפואה באמצעות תפילה.
במדבר, פרק י״ב, פסוק י״ב
פרשת בהעלותך
אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.