במדבר, פרק י״ב, פסוק ח׳

התקשורת האלוהית עם משה מתקיימת פֶּה אֶל פֶּה, באופן ישיר בהקיץ וללא תיווך, כאשר ה' מצווה עליו אישית לפרוש מאשתו כדי להיות זמין תדיר לנבואה. מסר זה מועבר בבהירות מוחלטת וּמַרְאֶה, כך שמשה תופס את הדברים באופן ממשי כהווייתם, וְלֹא בְחִידֹת ומשלים סמליים הזקוקים לפענוח. כפרס על יראתו במעמד הסנה זכה משה למדרגה שבה וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט, המבטאת השגה שכלית של דרכי הנהגת ה', התגלות של אור אלוהי נברא או התבוננות על העולם מנקודת מבטו של הבורא. מתוך מעלתו הייחודית נובעת התוכחה כלפי אהרן ומרים: וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. היה עליהם להבין כי פגיעה בעבד היא פגיעה במלך עצמו, ושאם ה' משרה עליו את שכינתו באופן כה רציף, מעשיו ודאי טהורים ואין כל מקום לבקרם.