טומאת מת באוהל פוגעת בוְכֹל כְּלִי פָתוּחַ, כשהכוונה היא דווקא לכלי חרס המקבל טומאה אך ורק דרך הפתח אל חללו הפנימי, בשונה מכלים אחרים הנטמאים גם ממגע חיצוני. כלי חרס אֲשֶׁר אֵין־צָמִיד פָּתִיל עָלָיו, כלומר שאינו חסום באטימה מוחלטת המורכבת ממכסה המחובר אליו היטב בחוטים או בחומר אוטם כדוגמת טיט, אינו מוגן מן הטומאה. במצב זה טָמֵא הוּא לעולם, שכן הדרך היחידה לטהר כלי חרס היא לשבור אותו. לעומת זאת, אטימה כפולה והדוקה זו מצילה את הכלי המיטלטל ואת תכולתו מטומאת האוהל ואף מטומאות נוספות.
במדבר, פרק י״ט, פסוק ט״ו
פרשת חקת
וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.