בלעם מפנה את נבואתו אל הַקֵּינִי, משפחת יתרו שקשרה את גורלה עם עם ישראל ושכנה בסמוך לעמלק. הוא מכריז כי אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ, כלומר מושבם חזק ומוצק, מתוך פליאה על מעמדם הבטוח בקרב ישראל או כעצה להתרחק מפורענות. בהמשך הוא אומר וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, במשחק מילים המדמה את חייהם הנוודיים לקן ציפור. דימוי זה משמש כאזהרה שגם התבצרות פיזית גבוהה לא תמנע גלות עתידית, אך מנגד מסמל את חוזקם האמיתי הנובע מהישענות על סלע התורה.
במדבר, פרק כ״ד, פסוק כ״א
פרשת בלק
וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.