במדבר, פרק כ״ד, פסוק י״ב

בשיאו של מאבק כוחות מול מלך מואב, מתגונן בלעם ומבהיר את חוסר יכולתו לפעול בניגוד לצו של ה'. בתגובה לכעסו של המלך, וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק כי אין לו סיבה להתפלא, שכן הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר כבר מתחילה ששום הון לא יפתה אותו להמרות את פי ה'. עם זאת, התנצלות זו היא מתחמקת, שכן בלעם נאחז בדבריו הראשונים ומתעלם מנכונותו המאוחרת לקלל את העם, עד שמלאך נאלץ לעצרו בדרך. התייצבות זו ממחישה את ניצחונו המוחלט של ה' על כוחות ארציים, בדומה לעימותים בין משה לפרעה.