בלעם מתגונן מול תסכולו של בלק ומבהיר כי הוא פועל מתוך כורח מוחלט, ולא מתוך רצון אישי להיטיב עם ישראל. הוא מדגיש כי גם הון דמיוני בשיעור של מְלֹא בֵיתוֹ של המלך, שארמונו עצום מביתו של בלעם, לא יוכל לשנות את המציאות מול הציווי האלוהי. בניגוד לעבר, כעת הוא מצהיר שלא יוכל לעשות טוֹבָה אוֹ רָעָה, כלומר אינו מסוגל להפיק מעצמו ברכה שקשה לו, ואף לא קללה שהיא פעולה טבעית עבורו. בשלב זה, מתוך הכרה עמוקה בכך שהוא כבר מאוס ודחוי מלפני ה', בלעם משמיט בדיבורו את שייכותו אליו, ומרשה לעצמו לחשוף בגלוי את הרעה שהייתה טמונה בליבו מלכתחילה.
במדבר, פרק כ״ד, פסוק י״ג
פרשת בלק
אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.