נבואה זו עוברת מתיאור יופיים של אוהלי ישראל להבטחה על נצחיות האומה, שגשוגה הרוחני והחומרי, וניצחונותיה המדיניים. דרך דימויים חקלאיים עשירים, מתואר עם שאינו רק פורח בעצמו, אלא גם מקרין עוצמה החוצה ומבסס שלטון מלכותי יציב ונישא.
החלק הראשון של הפסוק משתמש בדימוי של מים, המסמלים שפע וברכה. המילה מִדָּלְיָו מתפרשת בשתי דרכים עיקריות: יש המפרשים שהכוונה היא לבארות המים של ישראל [רש"י, ביאור שטיינזלץ, ברכת אשר], ויש המסבירים שהכוונה היא לענפי האילן (דליותיו) שמהם נוטפים מים תדיר אל השורשים [רבנו בחיי, שד"ל, רלב"ג, אבן עזרא, חזקוני]. שפע זה מוביל לכך שוְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שזהו ביטוי להצלחה עצומה, בדומה לזרע הנטוע על פלגי מים שצומח, גדל ומתפשט בכל יום. ריבוי המים מסמל גם את התעצמותם הצבאית של ישראל, שחילותיהם יפרצו וישגשגו כמים אדירים [דעת זקנים, בכור שור].
לצד הפשט, הפרשנים מוצאים בפסוק רובד רוחני עמוק. המים נמשלו לתורה, והמילה "מדליו" נדרשת מלשון "דלים", כלומר עניים. מכאן נלמדת האזהרה להיזהר בכבודם של בני עניים, שדווקא מהם תצא תורה, משום שדעתם שפלה עליהם והם אינם טרודים בתענוגות העולם [רבנו בחיי, תורה תמימה, צאינה וראינה]. פירוש נוסף קושר את המילה לפעולת שאיבת המים (דלייה), ומרמז שכל חידושי התורה שיתחדשו בכל הדורות שאובים למעשה ממה שדלה משה רבנו בהר סיני [אור החיים].
במבט היסטורי על תקופת הגלות, ה"מים הרבים" מסמלים את אומות העולם. למרות שישראל גולים ומתפזרים בין האומות, הם אינם הולכים לאיבוד כטיפה בים, אלא פועלים כזרע הנטוע במים – הם שומרים על ייחודם, מצמיחים פירות ומקדשים את שם ה' בעולם [העמק דבר]. זרע טהור זה הוא פרי של חיי משפחה קדושים המושתתים על חוקי התורה, המעניקים לאומה את כוחה וניצחונה [רש"ר הירש].
בחלקו השני של הפסוק, הנבואה עוברת לעסוק בהקמת המלוכה בישראל: וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. הפרשנים מסכימים כי פסוק זה מנבא את ניצחונו של מלך ישראל הראשון, שאול, על אגג מלך עמלק. מתעוררת מחלוקת לגבי מהותו של השם "אגג". יש הסבורים כי הנביא קרא למלך הרשע בשמו הפרטי עוד בטרם נולד, בדומה לנבואות על כורש ויאשיהו [רמב"ן, הטור הארוך]. לעומתם, פרשנים רבים סבורים כי אגג אינו שם פרטי אלא תואר מלכותי כללי לכל מלכי עמלק, ממש כפי שכל מלכי מצרים נקראו "פרעה" ומלכי פלשתים "אבימלך" [רמב"ן, רשב"ם, דעת זקנים, בכור שור, חומש קה"ת]. מקור השם "אגג" קשור למילה "גג", והוא מבטא את גאוותו של עמלק ואת רצונו להוות "גג" וחוצץ המסתיר את נוכחות ה' בעולם [חומש קה"ת]. במבט לעתיד, תחילת פעולתו של מלך המשיח תהיה מלחמת חורמה בעמלק, שכן כסאו של ה' אינו שלם עד שיימחה זכרם לחלוטין [אור החיים, אדרת אליהו].
הפסוק נחתם בהבטחה וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. פרשנים רבים מדגישים כי התנשאות זו אינה מתייחסת למלכותו של שאול, שכן שאול איבד את המלוכה דווקא משום שחמל על אגג ולא השלים את מחייתו. לכן, ההבטחה מכוונת להמשך שלשלת המלוכה של עם ישראל – מלכות בית דוד ושלמה בנו, שתלך ותתעצם, ותגיע לשיאה בימי מלך המשיח [רש"י, שד"ל, אור החיים, שפתי כהן, העמק דבר, מלבי"ם, ברכת אשר]. התנשאות מלכות זו מבטאת את הניצחון הסופי של חוקי המוסר האלוהיים בעולם דרך ניצחונותיו של עם ישראל [רש"ר הירש].