במדבר, פרק כ״ד, פסוק ז׳

האומה הישראלית תזכה לשגשוג חומרי ורוחני, שבו יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, כלומר השפע ינבע מבארותיה או יטפטף מענפיה אל השורשים. בזכות ברכה זו יהיה וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים, דימוי להצלחה נרחבת ולהתעצמות צבאית של עם הפורח ומתפשט כזרע הנטוע על פלגי מים. עוצמה זו תתורגם להישגים מדיניים עת וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, בנבואה על ניצחונו של מלך ישראל על מלך עמלק, שנקרא בשמו הפרטי או נשא את התואר המלכותי הכללי "אגג". מכיוון שניצחון זה לא הושלם במלואו, ההבטחה וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ ממשיכה אל שלשלת בית דוד, שתלך ותתעצם עד לניצחון הצדק האלוהי בימי המשיח.