במדבר, פרק כ״ד, פסוק י״ז

הופעתו של מנהיג עתידי לישראל, דוד המלך או מלך המשיח, מובטחת להתרחש באחרית הימים, ולכן נאמר אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב כדי להבהיר למלך מואב שלא נשקפת לו סכנה מיידית. מנהיג זה יפרוץ בעוצמה ויאיר למרחוק, כפי שמתואר במילים דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, המדמות אותו לכוכב הנורה בשמיים ולמלך האוחז בשרביט שלטון. במסע ניצחונו הוא יכה את שרי מואב וישבור את גבולותיהם, פעולה המנוסחת כ-וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב. לבסוף הוא יהרוס ויעקור את אויביו מן היסוד, כפי שנאמר וְקַרְקַר כׇּל־בְּנֵי־שֵׁת, בין אם מדובר בהכנעת עמים ספציפיים, בעקירת תשתיות האלילות, או בביסוס שלטון על האנושות כולה.