נבואתו של בלעם עוברת כעת ממבט על אויבי ישראל אל עבר קבוצות אחרות השוכנות באזור. לאחר שחזה את מפלת עמלק, הוא מפנה את תשומת לבו אל הקיני, ומקדיש להם משל נבואי הבוחן את עברם, את בחירותיהם ואת עתידם.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה הַקֵּינִי מתייחסת לבני משפחתו וצאצאיו של יתרו חותן משה, אשר קשרו את גורלם עם עם ישראל. בלעם מתנבא עליהם מיד לאחר עמלק משום שמבחינה גיאוגרפית הם שכנו בסמיכות אליהם באותה עת [רש"י, רמב"ן, הטור הארוך, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ], או משום שלאחר שניבא על ראש אויבי ישראל, בחר לנבא על ראש אוהביהם [פענח רזא]. עם זאת, יש מי שמזהה את הקיני עם האומה העמונית [חזקוני], או כאומה כנענית קדומה בשם שלמאה [נתינה לגר].
כאשר בלעם אומר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ, שמשמעותו מושב חזק ומוצק, הפרשנים נחלקים בהבנת נימת הדברים וכוונתם:
גישה אחת רואה במשפט זה קריאה של פליאה ותמיהה. בלעם, שהכיר את עברו של יתרו כמי שישב בעצת פרעה לגזור גזרות על ישראל, תמה כיצד זכה כעת לשבת במקום כה חזק ונישא, עד שצאצאיו עתידים לשבת בלשכת הגזית כחברי הסנהדרין [רש"י, תורה תמימה, שפתי חכמים, מזרחי, ברטנורא, גור אריה, דברי דוד, אלשיך].
גישה שנייה מפרשת זאת כעצה מעשית. בלעם קורא לקיני לעזוב את סביבת עמלק המועדת לפורענות, ולהפוך את מושבו לאיתן ובטוח על ידי היצמדות לעם ישראל [רמב"ן, הטור הארוך, מלבי"ם]. אחרים רואים בכך תיאור עובדתי של ישיבתם הבטוחה במדבר עם ישראל [ספורנו, העמק דבר, רש"ר הירש].
ברובד הסמלי, המילה אֵיתָן מרמזת לאברהם אבינו שנקרא כך, ולפיכך מושבו של יתרו, גר הצדק, מיוחס לאברהם שהיה ראשון הגרים [אור החיים]. מנגד, יש הסבורים שבלעם מדבר באירוניה: הקיני סבור שמושבו איתן ובטוח, אך למעשה ביטחון זה הוא אשליה, שכן בעתיד הוא עתיד לגלות ממקומו [רשב"ם, רלב"ג].
בחלקה השני של הנבואה, וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, בלעם משתמש במשחק מילים בין שמם של הקינים לבין המילה קִנֶּךָ, המדמה את מושבם לקן ציפור [רבנו בחיי, העמק דבר]. מבחינה דקדוקית, המילה וְשִׂים מתפרשת כפועל סביל [שד"ל], כפועל של ציווי [העמק דבר], או כשם דבר במשמעות של "שימת הקן שלך" [חזקוני].
הפרשנים מציעים מספר משמעויות לדימוי הקן בסלע:
יש המפרשים זאת כתיאור פיזי של בניית דירה בעיר חזקה ובצורה [נתינה לגר]. אחרים רואים בכך אזהרה, ולפיה גם אם הקיני יגביה את מושבו וימקם אותו במקום בלתי נגיש כקן עוף על סלע, הדבר לא יציל אותו מן הפורענות והגלות העתידית [אבן עזרא, רבנו בחיי].
בנוסף, ישנם פירושים המעניקים למילה בַּסֶּלַע משמעות רוחנית. הסלע מסמל את התורה, את משה רבנו (שלקה על ידי הסלע), או את בית המדרש ומושב הסנהדרין שבו ישבו צאצאי יתרו. הבחירה בדימוי של קן נובעת מכך שחייהם של הקינים התאפיינו בישיבה באוהלים ובנדודים, בדומה לקן ציפור שאינו מבנה קבע, אך חוזקם האמיתי נבע מהחיבור לתורה ולעם ישראל [אור החיים, שפתי כהן, העמק דבר, אלשיך, אדרת אליהו].