קרה לכם פעם שהכנתם מתנה מיוחדת למישהו שאתם אוהבים, ובדקתם שוב ושוב שהיא מושלמת ואין בה שום פגם? בחג השבועות, כשעם ישראל הביא קורבנות לבית המקדש, הם היו צריכים לדאוג בדיוק לזה.
התורה מצווה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם. המילה תְּמִימִם מלמדת שהקורבנות צריכים להיות מושלמים לגמרי, אבל היא נכתבה צמוד למילה וְנִסְכֵּיהֶם. הנסכים הם התוספות שהביאו יחד עם הקורבן, כמו יין, שמן וסולת שהיא קמח נקי ומשובח. מזה אנחנו לומדים שלא רק בעלי החיים צריכים להיות בריאים ושלמים, אלא גם התוספות שמביאים איתם חייבות להיות באיכות הכי טובה שיש.
איך יכול להיות פגם ביין או בקמח? למשל, יין שנהייתה עליו שכבה לבנה, סולת שיש בה תולעים, או שמן שהריח והטעם שלו לא טובים. חג השבועות חל בדיוק בתקופה בשנה שבה היין מהבציר של השנה שעברה מתחיל לפעמים להתקלקל ולהחמיץ באופן טבעי. לכן, דווקא בחג הזה צריך להשגיח ולבדוק היטב שהיין שמביאים למזבח הוא מצוין וראוי. מכל זה אנחנו לומדים עיקרון חשוב: כשאנחנו מביאים משהו לה׳, אנחנו לא נביא משהו פשוט או מקולקל, אלא נבחר תמיד את הדבר הכי יפה, הכי מובחר והכי מושקע שיש לנו.