במדבר, פרק כ״ח, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לשים לב שביום שבת דברים רבים מגיעים בזוגות? כשאנחנו לומדים על התוספת המיוחדת שמביאים למשכן לכבוד שבת, אנחנו מגלים שהיא קטנה יותר מכל החגים האחרים, ומביאים בה רק שְׁנֵי כְבָשִׂים. למה דווקא שניים? כי השבת כולה קשורה לכפילות. ה' ציווה אותנו על השבת בשתי מילים חשובות, זכור ושמור, ובמדבר ירדה לישראל ביום שישי מנה כפולה של מן. מכיוון שקיבלנו מה' שפע כפול לכבוד שבת, כך מביאים שניים. התורה בחרה בכמות קטנה כדי לכבד את יום המנוחה שלנו ולא להטריח יותר מדי. בשבת גם לא מביאים קרבן שמיועד לכפר על חטאים, כי שבת היא יום טהור של שלום, ולכן מביאים רק קרבן שעולה כולו באהבה לה'. יחד איתו מביאים סולת, והתורה מדגישה שמביאים וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים, שזו כמות כפולה שמזכירה לנו את לחם המשנה, ממש כמו שתי החלות שאנחנו מניחים על שולחן השבת שלנו. בסוף מופיעה המילה וְנִסְכּוֹ, שמתארת את היין שמצורף. המילה הזו כתובה בלשון יחיד, למרות שיש שני כבשים. הסיבה המקסימה לכך היא שהיין מסמל את עונג השבת, אותה שמחה מיוחדת ורוגע שממלאים את הלב של כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי ביום המנוחה.