תארו לעצמכם שאתם עומדים להיכנס סוף סוף לארץ ישראל, אחרי מסע ארוך במדבר. ה' מבקש להזכיר לעם ישראל את היום המיוחד שבו הפכנו לעם, היום שבו יצאנו מעבדות לחירות. לכן, ה' מצווה עלינו להפוך את קורבן הפסח למצווה קבועה שנקיים בכל שנה ושנה כדי להתמסר אליו מחדש. נאמר לנו שאת הקורבן נביא וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, שהוא חודש ניסן. התאריך המדויק הוא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, ובו אנו מצווים להביא פֶּסַח לַה', כלומר את קורבן הפסח. אולי תשאלו את עצמכם למה לא כתובים כאן כל הכללים של הקורבן. הסיבה היא שאת כל ההלכות כבר למדנו במקומות אחרים, וכאן זו רק תזכורת חשובה לקראת החג. המילה יוֹם מודגשת כדי ללמד אותנו שהקורבן חייב להיעשות ביום עצמו, לפני שהשמש שוקעת. זהו תאריך כל כך חשוב ומועד מיוחד, עד שמי שמביא את הקורבן אפילו לא עושה בו מלאכה רגילה בשעות אחר הצהריים.
במדבר, פרק כ״ח, פסוק ט״ז
פרשת פנחס
וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.