הציווי על המנחות הנלוות לקרבנות כולל התייחסות מדויקת לאופן המדידה ולכלי המקדש. התורה כופלת את המילה ומצווה עשרון עשרון. כפילות זו באה ללמד הלכה מסוימת, שכן ניתן היה להסתפק בכתיבת "עשרון לכבש", בפרט לאור העובדה שהמידה כבר הוזכרה בפסוקים קודמים. מתוך הכפילות לומדים כי חובה למדוד את הסולת בבת אחת, באמצעות כלי מידה המכיל עשרון שלם, ואין למדוד אותה על ידי שימוש כפול בכלי של חצי עשרון [תורה תמימה].
מתוך הלכה זו נלמד פרט נוסף על כלי השָׁרֵת: ההדגשה שלא להשתמש בשני חצאי עשרונים מוכיחה כי כלי מידה של "חצי עשרון" אכן היה קיים במקדש. כלי זה נועד במיוחד עבור מנחת הכהן הגדול, שהייתה מורכבת מעשרון אחד שלם שהוקרב בשני חלקים שווים – חציו בבוקר וחציו בערב [תורה תמימה].
מבחינה לשונית, המילים לשבעת הכבשים מתורגמות לארמית באופן עקבי במסורת התרגום כ"כן לשבעה אמרין" (כך לשבעת הכבשים), אם כי קיימים הבדלי נוסח קלים בין המהדורות השונות, וישנם כתבי יד שבהם הושמטה המילה "כן" [אוהב גר].