במדבר, פרק ו׳, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לבנות מגדל גבוה מלבנים, וממש לפני שסיימתם הוא נפל והייתם צריכים להתחיל הכל מחדש? זה קצת מזכיר את מה שקורה לנזיר. נזיר הוא אדם שהחליט להקדיש את עצמו לה' לתקופה מסוימת. אבל מה קורה אם באמצע התקופה הזו הוא נטמא, למשל כי הוא היה בטעות קרוב לאדם שנפטר? התהליך המיוחד שלו נקטע. במצב כזה נאמר וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, כלומר עליו להתחיל לספור את כל ימי הנזירות שלו ממש מההתחלה. אולי בפעם הראשונה הוא החליט להיות נזיר בגלל כעס או פחד, וכעת יש לו הזדמנות להתחיל מחדש מתוך רוגע, כוונה טהורה ורצון אמיתי. המילים וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ מלמדות אותנו שהימים שהוא כבר שמר עליהם נמחקים לגמרי מהחשבון. הסיבה לכך היא שתנאי חשוב מאוד בנזירות הוא שהימים יהיו מחוברים יחד ברצף אחד שלם, בלי שום הפסקה. בנוסף, הנזיר מתבקש להביא קורבן מיוחד, כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. כבש הוא חיה שחיה יחד עם כולם בתוך עדר. כשהנזיר בחר להתרחק מאנשים ולהתבודד, והתהליך שלו נקטע, הוא מביא כבש כדי להזכיר לעצמו שהוא עדיין חלק מהחברה ומהעם, ממש כמו חבר פשוט בעדר של ה'. המילים כִּי טָמֵא נִזְרוֹ מסבירות שרק במקרה של טומאה כזו כל הימים הקודמים מבוטלים לגמרי, והוא חייב לצאת לדרך חדשה ושלמה.