תארו לעצמכם שהשקעתם המון זמן ומאמץ במשהו חשוב, ופתאום קורה משהו שמאלץ אתכם להתחיל הכל מההתחלה. נזיר הוא אדם שהחליט להקדיש את עצמו לה׳, והסימן המיוחד שלו הוא השיער הארוך שהוא מגדל על ראשו. אבל מה קורה אם פתאום מישהו נפטר ממש קרוב אליו? התורה קוראת למצב הזה עָלָיו, כלומר שהמקרה העצוב קרה ממש בסביבה הקרובה שלו, אולי אפילו תחת אותה קורת גג, כך שברור לגמרי שהוא נטמא. הדבר קרה בְּפֶתַע פִּתְאֹם, כל כך מהר וכהרף עין, שהנזיר בכלל לא יכול היה להיזהר או להתרחק מהמקום.
ברגע שזה קורה, הכתוב אומר וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ. הטומאה פוגעת בקדושה המיוחדת ששכנה על ראשו של הנזיר, וכל הימים שבהם שמר על הנזירות שלו יורדים לטמיון והוא מאבד אותם. בגלל שהנזירות שלו נפגעה, הוא חייב לגלח את כל שער רֹאשׁוֹ לחלוטין, מבלי להשאיר אפילו שערה אחת. מתי הוא מגלח את השיער? בְּי֣וֹם טׇהֳרָת֔וֹ, שהוא בדיוק בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לתהליך ההיטהרות שלו. ביום הזה מתיזים עליו מים מיוחדים שמתחילים לטהר אותו, וזה הרגע שבו הוא מגלח את שיערו כדי להראות שהנזירות הקודמת הסתיימה. לאחר מכן הוא יוכל להתחיל את תהליך הנזירות שלו לגמרי מחדש, מתוך טהרה.