במדבר, פרק ו׳, פסוק א׳

פרשת נשא

Numbers 6:1Sefaria

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

תורת הנזיר פותחת פתח לאדם מן השורה להתעלות למדרגה רוחנית ייחודית, ובכך היא ממחישה כי קדושה אינה תלויה רק בייחוס משפחתי אלא בבחירה חופשית. פרשה זו ממוקמת מיד לאחר פרשת סוטה, כדי ללמד שמי שרואה את הסוטה בקלקולה צריך להזיר עצמו מן היין, המהווה גורם מרכזי לפריצות ולחטא [הטור הארוך].

התורה מעניקה לכל איש ואשה את האפשרות להגיע לקדושה המשתווה לזו של הכהן הגדול, ולעיתים אף מעבר לה, באמצעות פרישות מרצון [אברבנאל, אלשיך]. המילה יפליא מבטאת עשיית מעשה פלאי ויוצא דופן של פרישה מענייני העולם הזה לשם שמים, ולא מתוך כעס או דחף רגעי [אברבנאל, אלשיך]. המונח נזיר נגזר מלשון נסיגה והתרחקות, או לחלופין מהמילה נזר (עטרה), שכן הנזיר נושא על ראשו עטרה של קדושה אלוהית [אברבנאל].

הנזירות כוללת שלוש הגבלות מרכזיות שנועדו לשמור על טהרתו של האדם. ההגבלה הראשונה היא הימנעות מוחלטת מיין ומכל תוצרי הגפן, שכן היין מבלבל את הדעת ומוביל לחטא. פירוט תוצרי הגפן השונים המופיע בהמשך הפרשה מהווה למעשה שיעור הדרגתי בהרחקה מן החטא [אלשיך]: על האדם להתרחק מהגורם הישיר לחטא (יין ושכר), מדבר שבעבר היה לו כוח להחטיא (חומץ), מדבר הדומה לכיעור (משרת ענבים), מדבר שעלול להוביל לחטא בעתיד (ענבים לחים), ואף מדברים שהיו רק בשכנות למקור הרע, כמו הזרעים והקליפה (חרצנים וזג) [אלשיך].

ההגבלה השנייה היא גידול השיער (גדל פרע). בניגוד לטיפוח השיער המעיד על גאווה ורדיפת יופי, גידולו הפראי מעורר באדם דאגה וענווה [הטור הארוך, אברבנאל]. השיער הרב משמש ככתר פיזי המעיד על כך שדעתו של הנזיר מוקדשת כולה לה', ללא כל ביטול או הסחת דעת [אברבנאל].

ההגבלה השלישית היא איסור טומאה למת, אפילו לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. מכיוון שעטרת האלוהים מונחת על ראשו, חלקו של הנזיר הוא בחיים, ואין זה ראוי שיטמא את קדושתו במוות [אברבנאל].

עם סיום ימי הנזירות, התורה מצווה על הבאת קורבנות, וביניהם קורבן חטאת. הפרשנים מסכימים כי הצורך בקורבן חטאת נובע מעצם עזיבת מצב הקדושה והחזרה אל תאוות העולם החומרי. מבחינה אידיאלית, אדם שהגיע למדרגה כה גבוהה של קרבה לה' היה ראוי שימשיך בנזירותו כל ימיו, בדומה לנביא [הטור הארוך, אברבנאל]. בסיום התהליך, הנזיר מגלח את שער ראשו ומשליך אותו לאש שתחת קורבן השלמים, כסמל להשלמת הנדר מתוך שמחה. עם זאת, הרושם הרוחני והקדושה שרכש בתקופה זו נשארים טבועים בו לתמיד [אברבנאל, אלשיך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ה׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.